גזר דין בתיק ת"פ 3466-08

פתח דבר

תיק זה הועבר לטיפולי עם פרישת סגן הנשיא השופט אפרתי, לאחר שנשמעו הוכחות וניתנה הכרעת דין. הנאשמים הורשעו ביום 23.5.11 בכל עובדות כתב האישום.

כמפורט בכתב האישום ובהכרעת הדין, נאשמת 2, צביאל מחסני אופנה בע"מ היא חברה פרטית שנאשם 1 היה מנהלה הפעיל בשנים 2005 - 2006.

בשנת 2005 קיבלו הנאשמים עשרים ושבע חשבוניות מס פיקטיביות, כהגדרתן בכתב האישום, ע"ש חברת אלירן אופנה בע"מ, מבלי שעשו עסקה בפועל עם חב' זו. בדוחו"ת שהוגשו למנהל מע"מ ניכו הנאשמים מס תשומות הגלום בחשבוניות הפיקטיביות בסך 254,602 ש"ח.

בשנת 2006 קיבלו הנאשמים חמישים חשבוניות מס פיקטיביות, ובדוחו"ת שהגישו ניכו מס תשומות בסך 834,831 ש"ח.

בסך הכל ניכו הנאשמים במהלך התקופה הרלבנטית מס תשומות בסכום של 1,089,433 ש"ח על יסוד החשבוניות הפיקיטיביות.

הנאשמים הורשעו בניכוי מס תשומות בלי שיש לגביו מסמך במטרה להתחמק מתשלום מס ובנסיבות מחמירות- 76 עבירות לפי סעיפים 117(ב)(5) לחוק + 117(ב2)(3) לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו - 1975 (להלן: "חוק מע"מ"), ובמסירת דוחו"ת כוזבים במטרה להתחמק מתשלום מס - 11 עבירות לפי סעיף 117(ב)(1) לחוק מע"מ.

יצויין כי בכתב האישום בסעיף הוראות החיקוק יוחסו לנאשמים שבעים ושש עבירות של ניכוי מס תשומות בעוד שבעובדות כתב האישום מצויינות שבעים ושבע חשבוניות מס פיקטיביות. הרשעת הנאשמים הוגבלה לשבעים ושש עבירות ניכוי מס תשומות בלבד.

ראיות וטיעוני הצדדים

מטעם הנאשם 1 הובאו ראיות לעונש. ראשון העיד מר דוד סתיו, רב הישוב שוהם, שתיאר את פעולות של הנאשם להוציא אנשים מהאשפתות ולחלצם מעולם הפשיעה, תוך שהוא מארגן לימודי ערב בבית הכנסת ואוסף את נערי הרחוב. העד השני הוא מר משה בשארי, רכז נוער ב"לב לאחים", שתיאר אף הוא את עזרת הנאשם בטיפול בנערי הרחוב. שלישי, העיד בנימין כהן, רב בית הכנסת של הנאשם שציין כי הנאשם היה בועד בית הכנסת, ודאג שרישומי הוועד יתקיימו כמו שצריך. לדבריו, הנאשם דאג לכל מי שנזקק לכספי בית הכנסת ולא השיב פניהם ריקם, הנאשם תרם בגדים והנעלה מחנותו לנזקקים, ונתן בסתר. ואחרון, העיד ראש מועצת שוהם, מר גיל ליבנה, שציין כי  הנאשם חיבר בין הקהילה הדתית לחילונית בישוב, וכי הוא מכהן כמדריך חבורות רחוב ונערי שוליים מזה 5 שנים, ומונע מהם להתדרדר.

בטיעוני המאשימה לעונש הדגיש ב"כ המאשימה כי אין מדובר בהרשעה ראשונה, ולנאשם הרשעה קודמת בעבירת ניכוי תשומות מס בהעדר מסמכים, אשר ביחד עם ההרשעה הנוכחית מהוות רצף עברייני מתמשך, ומשקפות עליית מדרגה בהתנהגותו הפלילית של הנאשם. עוד צויינה כמות העבירות והיקפן הכספי, והודגשה גישתם המחמירה של בתי המשפט כלפי עברייני מס בכלל ובעבירות של שימוש בחשבוניות פיקטיביות המהוות מכת מדינה בפרט. ב"כ המאשימה הדגיש כי הנאשם לא הסיר את המחדל ולו באופן חלקי, ועתר להחמיר בענישה כלפיו ולהשית עליו מאסר בפועל לתקופה ממושכת, מאסר על תנאי וקנס בסכום נכבד.

ב"כ הנאשמים הבהיר בטיעוניו כי גם לאחר ההרשעה כופרים הנאשמים במיוחס להם, וטוענים לקיומן של עסקאות אמת ולחפותם. לבית המשפט הובהר כי הנאשמים עתידים לערער על עצם הרשעתם. ב"כ הנאשמים הדגיש כי בהעדר אשמה אין מחדל כלשהו שיש להסירו. עוד נטען כי אין למעשה הבדל בין ההרשעה הקודמת לנוכחית, ואין מדובר בעליית מדרגה אלא להיפך.  ב"כ הנאשמים עתר מבית המשפט להפעיל את מידת החסד והרחמים בגזירת הדין.

הנאשם 1 ציין כי הוא אדם ישר המרבה לעזור לזולת. הנאשם אב לשישה ילדים, חמישה מתוכם, כך עולה מהטיעונים לעונש בהליך הקודם בשנת 2007, הם בגירים. הנאשם עמד על מחלת הסרטן של בתו. הנאשם 1 טען כי מצבו הכלכלי קשה, חשבונותיו מוגבלים והוא נעדר נכסים. עוד ציין כי מצבו הבריאותי אינו טוב. לא הוצגו מסמכים לאישוש הנטען במישור הכלכלי או הרפואי. הנאשם 1 חזר והבהיר כי לא בוצעו העבירות בהן הורשעו הנאשמים, וציין כי הוא חש נרדף על ידי רשות מע"מ. לעניין נאשמת 2 צויין כי היא מעסיקה ומפרנסת 35 משפחות, והוא המנהל ובעל הידע בחברה.

על העבירות ועל הנאשמים

הענישה הקבועה על-פי דין לעבירות של ניכוי מס תשומות בנסיבות מחמירות עומדת על שבע שנות מאסר, וזו הקבועה למסירת דוחו"ת כוזבים במטרה להתחמק ממס עומדת על חמש שנות מאסר. לצד עונשי המאסר מצווה ומוסמך בית המשפט להטיל קנסות בשיעורים ניכרים כמפורט בהוראות החיקוק.

סטנדרט הענישה שקבע המחוקק לעבירות משקף את התפישה הציבורית בנוגע לחומרתן של עבירות המס. בתי המשפט חוזרים ושונים כי בביצוע עבירות ממין זה גוזל העבריין מן הקופה הציבורית, פוגע במשק ובכלכלה, ופוגע באינטרס הציבורי - חברתי של נשיאה שוויונית בנטל המס. עסקינן בעבירות שקל לבצען, ובמקרים רבים קשה לחושפן, המבוצעות למטרת הפקת רווח כספי. עבירות המס מאופיינות לא פעם בכך שהן מבוצעות על ידי אנשים נורמטיביים ביסודם, אשר לא יעלו בדעתם לשלוח ידם לכיס חברם, אך אינם נרתעים משליחת יד לכיס הציבורי, תוך שניתן מצידם צידוק כביכול למעשים בכך שהנגזל חסר פנים וצורה.

בשל מכלול מאפיינים אלה, נפסק כי קיים אינטרס ציבורי ראשון במעלה של הרתעה ושירוש העבירות בדרך של ענישה מכבידה, הכוללת השתת מאסרים לריצוי בפועל וקנסות מכבידים לצידם, לשם הפחתת הכדאיות שבביצוע העבירות, כשהשיקולים האישיים נסוגים בדרך כלל מפני האינטרסים הציבוריים.

מדיניות זו הנכונה ביחס לעבירות המס בכללותן, חלה כמובן גם בנוגע לעבירות מרמה והתחמקות מתשלום מס שמעורבות בהן חשבוניות מס פיקטיביות. עבירות אלה שהפכו ל"מכת מדינה", קשות לגילוי ולאכיפה, ומחייבות פעולות חקירה וחשיפה מאומצות לשם הבאת העבריינים לדין. משכך עקרונות הגמול וההרתעה מקבלים משנה תוקף.

בפרשה שלפניי עסקינן בנאשמים שהורשעו בשמונים ושבע עבירות, תוך שהם עושים שימוש בשבעים ושש חשבוניות מס פיקטיביות על פני תקופה ארוכה, ומוסרים שורה של דיווחים כוזבים בדוחותיהם לרשות המע"מ. סכום המס שנוכה במרמה עולה על מיליון ש"ח, וצבר הנסיבות דלעיל מבסס בהחלט את הנסיבות המחמירות.